אורתודונטיה היא תחום ברפואת שיניים העוסק באבחון, מניעה וטיפול במצבים שבהם השיניים, הלסתות או הסגר אינם מסודרים בצורה תקינה. עבור רוב האנשים, המילה אורתודונטיה מתקשרת מיד ליישור שיניים או לגשר בשיניים, אבל בפועל מדובר בתחום רחב יותר: לא רק איך החיוך נראה, אלא גם איך השיניים נסגרות, איך הן מתפקדות, כמה קל לשמור עליהן נקיות, ומה הסיכוי שהתוצאה תישמר לאורך זמן.
טיפול אורתודונטי הוא תהליך שמתחיל באבחון מדויק. לפני שבוחרים גשר שיניים, קשתיות שקופות, סמכים מתקדמים או כל שיטת טיפול אחרת, צריך להבין מה הבעיה, מה המקור שלה, מה אפשר לשפר, ומהי הדרך הנכונה והיעילה ביותר להגיע לתוצאה יציבה אסתטית ובריאה.
מקור המילה הוא יוונית: אורתו (תקין או ישר), דונט (שן), -יה (סיומת שמצביעה על כך שזהו תחום ידע).
אם כן, אורתודונטיה היא תחום התמחות שמתמקד במיקום השיניים והלסתות. מיקום לא נכון עלול ליצור הפרעה בריאותית ולכן, עד כמה ששיניים ישרות הן רצויות מבחינה אסתטית, ניתן להבין שמדובר גם בתקינות המבנה של הלסתות והשיניים.
כאשר השיניים צפופות, בולטות, מרווחות, מסובבות או אינן נפגשות נכון בזמן סגירת הפה, ייתכן שיש צורך בטיפול אורתודונטי.
המטרה של אורתודונטיה היא לא רק ליצור חיוך ישר ויפה יותר, אלא לשפר את הסידור של השיניים, את היחסים בין הלסתות ואת תפקוד הפה ככל שניתן. טיפול נכון יכול להקל על ניקוי השיניים, לשפר את האסתטיקה של החיוך, להפחית עומסים לא מאוזנים על שיניים מסוימות, למנוע עיוותים במבנה הלסת ולתמוך בבריאות הפה והלסתות לאורך זמן.
בטיפול של יישור שיניים, אנו שואפים להשיג את המטרות הבאות:
הרבה מטופלים משתמשים במונחים אורתודונטיה ויישור שיניים כאילו הם אותו דבר. בפועל, יישור שיניים הוא חלק מתוך התחום הרחב יותר של אורתודונטיה. חלק חשוב, אבל יש עוד.
הנה דוגמה פשוטה: אדם עם לסת עליונה או תחתונה בולטת יכול ליישר את השיניים בלבד ולהישאר עם אותו המבנה (שמפריע בלעיסה ואינו אסתטי) או שהוא יכול לקבל טיפול שמאזן את המבנה כולו. ניתן לראות דוגמאות בהמשך למטה.
המונח "יישור שיניים" מתייחס בעיקר להזזת השיניים למיקום מסודר יותר. אבל אורתודונטיה מתייחסת גם לשאלות רחבות יותר: מבנה הלסתות, היחס בין הלסת העליונה והתחתונה, הסגר, גיל המטופל, שלב הגדילה אצל ילדים ובני נוער, מצב החניכיים אצל מבוגרים, והיכולת לשמור על התוצאה לאחר סיום הטיפול.
זו גם הסיבה לכך שאבחון אצל אורתודונט (מומחה ליישור שיניים ולסתות) חשוב כל כך. לא מספיק לבדוק אם השיניים “ישרות”, צריך להבין מה קורה בכל הפה, ואיך כל שינוי ישפיע על התפקוד, הבריאות והיציבות של התוצאה.
מומלץ להגיע לבדיקה ראשונה בגיל 7 – 8, עם בקיעת החותכות הקבועות העליונות הראשונות. בבדיקה זו יחליט האורתודונט האם יש צורך בטיפול או בהתערבות כלשהיא בשלב הזה, ויקבע את מועד הבדיקה הבאה. סטטיסטית, כרבע מהילדים יזדקקו כבר בשלב זה לטיפול כלשהוא- טיפול מוקדם. במידה ואין צורך בהתערבות, הבדיקה הבאה תתוכנן על פי רוב לזמן שבו השיניים הנשירות (שיני החלב) האחרונות עתידות לנשור.
טיפול מוקדם מבוצע בילדים צעירים לפני סיום החלפת המשנן מ- 3 סיבות עיקריות:
במקרים שבהם הלסת העליונה אחורית ללסת התחתונה ניתן למשוך את הלסת העליונה קדימה בצורה אופטימלית תוך הפיכת הניבים הנשירים לשתלים אורתודונטיים נספגים מעצמם. ד"ר גלעד הר- ציון הוא אחד מהאורתודונטים הבודדים בישראל אשר משתמשים ומיומנים בשיטה זו, אשר מביאה לתוצאות טובות גם במקרים קשים במיוחד.
חשוב לדעת שטיפול מוקדם לא מחליף טיפול בגיל מאוחר יותר (שמבוצע לרוב עם סיום החלפת השיניים בגילאי 12 – 13). אלא שברוב המכריע של המקרים בא בנוסף לו. מסיבה זו, טיפול כזה נקרא לעיתים גם "טיפול שלב א' ".
כאמור, רוב טיפולי יישור השיניים מתחילים בגילאי 12 – 13 כאשר השיניים סיימו את התחלפותן או נמצאות לקראת סיום ההחלפה שלהן. טיפול כזה מבוצע לרוב באמצעות מכשור קבוע ("קוביות", "גשר") המודבק לשיניים למשך זמן הטיפול. טיפול כזה כולל בד"כ מספר שלבים שיכולים להתבצע בו- זמנית או בסדר שונה מהמתואר להלן:
2. הזזת שיניים לאורך הקשתות – למשל על מנת לסגור מרווחים בין השיניים.
3. התאמת קשתות השיניים המסודרות זו לזו- מבוצעת לרוב ע"י גומיות בין לסתיות שהמטופל שם ומחליף בעצמו.
4. סיום המקרה- הבאת השיניים על פי הצורך לעמדותיהן האופטימליות.
5. הורדת הסמכים ומסירת שומרי מצב.
בסיום הטיפול האורתודונטי, השיניים נוטות לחזור לכיוון עמדתן המקורית (relapse, תמט). כדי למנוע זאת, השיניים מוחזקות במקומן החדש למשך תקופה מסוימת (רטנציה). בזמן זה, הרקמות התומכות מתארגנות מחדש סביב עמדת השן. חשוב מאוד לדעת כי השיניים, כמו כל חלק אחר בגופינו, נוטות להשתנות ולזוז במשך כל החיים. לכן, על מנת לשמור על תוצאות הטיפול האורתודונטי לטווח הארוך, מומלץ להשתמש בשומרי המצב בתדירות זו או אחרת למשך זמן רב ככל האפשר.
